ה"ג בד"א בזמן שנזר שלשים אבל נזר י"ב חדש אוכל בקדשים לאחר שתי שנים כו' וכ"ה בתוספתא. וה"פ לא תימא בנזירות מועטת החמירו בספיקו אבל בנזירות מרובה לא החמירו אלא לתגלחת הראשונה צריך י"ב חדש אבל לשלשה תגלחות אחרונות אינו צריך לספור אלא ל' יום קמ"ל דגם בנזירות מרובה צריך להמתין בין תגלחת לתגלחת כזמן שנזר משום כל הנך ספיקות ומביא קרבנותיו בכל תגלחת כמו בנזירות מרובה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e