קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 8 · הלכה 2 · Segment 6

ה"ג ואוכל בקדשים מיד אבל לשתות יין כו' שאין ימי נזרו עולין לו בתוך ימי צרעתו וכ"ה בתוספתא. וה"פ וליכא למימר דהנך ב' תגלחת הראשונות יעלו לו לשתי תגלחות דמצורע ולשתי תגלחות של נזיר טמא וטהור שהרי אם מוחלט היה כל מה שמנה לימי נזירותו אין עולין לו שימי חלוטו וימי ספרו אין עולין וכדתנן לעיל הלכך צריך למנות עוד ל' יום לתגלחת טומאה ול' יום לתגלחת טהרה כדמסיק:

ה"ג מתוך צרעתו כיצד עושין לו כדברי בן זומא סופר ל' יום ומביא עולת בהמה ומגלח עליה ומביא חטאת העוף ומתנה עליה ואומר אם טמא אני החטאת מחובתי והעולה נדבה ואם טהור אני העולה מחובתי והחטאת ספק ומונה ל' יום ומביא קרבנותיו שלמין ומביא עולה ומתנה עליה ואומר אם טמא הייתי העולה הראשונ' נדבה וזו חובה ואם טהור הייתי העולה הראשונה חובה וזו נדבה והחטאת ספק ומגלח ושותה יין ומטמא למתים מיד. וה"פ כיצד יעשה לבן זומא דאמר ברישא דמתני' שאין צריך לבקש אחד מן השוק שידור כנגדו בנזיר ופליג אדר"י סופר ל' יום ומגלח דשמא מצורע היה ושני תגלחת הראשונות היו לטהרת מצורע ותגלחת זו לנזירות ווטהור היה הלכך מביא עולת בהמה דאין נזיר טהור מגלח עד שיזרוק עליו אחד מן הדמים ולאחר הגילוח מביא חטאת עוף מספק דשמא מצורע וטמא היה וב' תגלחות הראשונות לצרעתו וזו לטומאתו ואינו יכול להתחיל מנין נזירות טהרה עד שיביא חטאת ומתנה עליה כתנאי שהתנה בתגלחת הראשונה וסופר ל' יום ומביא קרבנותיו בשלימות דהיינו עולה וחטאת ושלמים של נזיר טהור שעדיין לא הקריבן ומתנה על העולה ואומר אם מצורע וטמא הייתי העולות של ג' תגלחות הראשונות נדבות וזו חובה ואם מצורע וטהור הייתי שתים הראשונות נדבה ושלישית חובה וזו נדבה ואם טמא הייתי ולא מצורע הראשונה נדבה והשנייה חובה והשלישית וזו נדבה ואם טהור הייתי ולא מצורע הראשונה חובה ושנייה ושלישית וזו נדבות ומגלח עליהן ומותר לשתות ביין ולהטמא למתים: