פשיטא דא מילתא. פשיטא דבר זה הא דתנן מתני' יצא לחירות משלים נזירותו היינו שנטמא ויצא לחירות הוא מביא קרבן טומאה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ופריך מהו במאי קמיירי מתני' דבעבד שכפאו רבו שיעבור על נזירותו או בשלא כפאו ממ"נ קשיא:
אי בשכפאו רבו. בזה תאמר שיביא קרבן טומאה בתמיה הא את שגזרת עליו שיטמא עצמו:
אי בשלא כפאו רבו. איך תנן במתני' יצא לחירות משלים נזירותו הא אפי' כל זמן שהוא תחת רבו יכול להשלים נזירותו:
אמר רבי יוסי. לעולם בשכפאו רבו איירי מתני' ואי קשיא למה יביא קרבן טומאה באמת א"צ להביא קרבן טומאה אלא הא קמ"ל שלא תאמר כיון שנטמא ויצא לחירות תיבטל ממנו נזירותו דבשעה שיצא לחירות לא חל עליו נזירות שהרי טמא היה לפיכך צריך למיתני דאפ"ה צריך להשלים נזירותו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e