כופו. רבו שיעבור על נזירותו ולא אמרינן לכפות לרבו שיוציאנו לחירות כדי שיקיים נזירותו:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 6
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
עבד כופהו. רבו שיעבור על נזירותו אבל אינו יכול לכופו שיעבור על נדרו ושבועתו:
מה אנן קיימין. מאי קמיבעיא ליה:
אם כו'. הכי קמיבעיא אם נזירות שהעבד מקבל על עצמו הוא נזירות מן התורה והא דרבו יכול לכופו הוא הלכה לכך לוקה או דלמא מדאורייתא אין נזירות העבד כלום אלא מדרבנן והם אמרו רבו יכול לכופו הלכך לא ילקה על הטומאה:
א"ר מנא לוקין על הלכה. בתמיה ואפי' אם הכפייה הלכה למה ילקה אחרי שההלכה כך היא שיעבור:
ה"ג אלא אכן הוא אם בשנזירותו תורה ומדבריהן יש לכוף לוקה כו'. וה"פ אלא הכי קמיבעיא ליה אם מדאורייתא נזיר הוא אלא חכמים אמרו שכופו מפני תקנת העולם שאם יקניטנו רבו ילך וידור עצמו בנזירות ומתבטל ממלאכת רבו הלכך ראוי הוא למלקות ואם גם נזירותו דרבנן אינו לוקה ואפשר לקיים הגי' שלפנינו וה"ק מיבעיא ליה אם כך ההלכה שכופהו ולוקה והראשון נראה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e