ופריך ויכוף את אשתו. שתעבור על נדרה בלא הפרה ואפי' לא ביטל הנדר בלבו וכי לא כן אר"ה שיכול לכופה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הנייתי עליך. שאסרה לעצמה בנדר הנייתה על בעלה כופה ומשמש עמה בעל כרחה וא"צ הפרה:
הנייתך עלי. אינו יכול לכופה וצריכה הפרה וה"נ שאוסרת הנאתה לעצמה יכפנה:
ומשני שנייא היא. שאני תשמיש שהוא הנייתו והנאתה הלכך יכול לכופה משא"כ נזירות שאינה אלא הנאת עצמה:
ופריך ולא יכוף את עבדו. דהא הוקשו עבדים לנשים לכל מצות שבתורה א"נ כיון דיש להם נזירות מנ"ל דרבו יכול לכופו:
ומשני שנייא היא. שאני נזירות דכתיב ביה כי נזר אלהיו על ראשו את שאין לו אדון אתר אלא אלהיו כו':
היה יכול למחות על דבר רבו. שהעבד חזק ממנו ואינו יכול לכופו בעל כרחו אומרים לו כך הלכה שיכול למחות בך ואע"פ שאינו יכול לכופך שמע לדבריו:
כפפו רבו. שיעבור על נזירותו ואח"כ נטמא מהו שיביא קרבן טומאה:
ופשיט וכי נזיר הוא. הלא אתה הוא שגזרת עליו שישמע לדברי רבו ויעבור על נזירותו ואת אמר שיביא קרבן טומאה בתמיה וכי בכה"ג יביא קרבן טומאה ל"א אילו גזר עליו רבו שיטמא וכי תאמר שיביא קרבן טומאה ה"נ שכפאו רבו לעבור על נזירותו אף ע"פ שלא כפאו על הטומאה אינו מביא קרבן טומאה וכן יש לפרש בעיא דבסמוך לענין סתירה:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e