טרפה שעשאה נבלה. כלומר שהיתה טרפה ומתה ונעשית נבלה:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 8
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ה"ג רשב"ל אמר חייב שתים ר' יוחנן אמר אינו חייב אלא אחת. וה"פ רשב"ל דיליף לאו דטרפה מובשר בשדה טרפ' כדאמרינן לעיל א"כ חייב שתים אחת מובשר בשדה טרפה ואחת מלא תאכל כל נבלה ולר"י דיליף טרפה מריבוייא דכל נבלה א"כ נבלה וטרפה לאו אחד הן:
ודא מסייעא לר"י. ברייתא דבסמוך סייעתא לר"י:
דתניא וכל נפש אשר תאכל כל נבלה. וטרפה:
אם טרפה חיה. אי איירי בטרפה שעדיין חיה ותולש ממנה כזית בשר ואכלו:
כבר נאמר נבלה. ובשר הפורש הרי הוא כפורש ממתה:
אם טרפה. שמתה כבר איירי הרי היא בכלל נבלה שזו היא נבלה ממש:
ויימר נבלה היא. ש"מ טרפה היא נבלה:
ה"ג ר' אבהו בשם ריב"ח קומי ר' יוחנן ולא תשקצו כו'. וכ"ה הגירסא בבלי מעילה פרק רביעי:
בבהמה ובעוף. ובכל אשר תרמוש האדמה אשר הבדלתי לכם לטמא:
והלא אין לך מטמא אלא שמנה שרצים. ושאר שרצים אינן מטמאים איך קאמר ובכל אשר תרמוש האדמה אלא ללמד דכל איסורי אכילות שיעורן כשיעור טומאתן ושמנה שרצים איסור אכילתן בכעדשה כשיעור טומאתן:
מה וקבלה. לא שקיבל דרשתו והסכים לדבריו אלא כאדם ששמע דבר מבעל דינו ושותק ואינו חש להשיב:
ה"ג לא תאכלו כל נבלה. לכך כתיב כל לומר כל אכילות שבתורה שוים וכולן בכזית ואפי' אותן שטומאתן בכעדשה:
התיב ר"ח. אהא דריב"ח:
ואכילתן כזית. בין דם בין בשר של שמנה שרצים אינו חייב עליהן עד שיאכל מהן כזית כשאר כל השרצים:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e