רבי שמואל בר סיסרטי בעי. על חייה בר בא פריך:
קריאה במקור
קרבן העדה על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 6 · הלכה 1 · Segment 9
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
מעתה. דמרבינן מלא תאכל כל נבלה דשיעור אכילת אבר מן החי בכזית א"כ האוכל אבר מן החי מן בהמה טהורה יהא חייב שתים אחת משום לא תאכלו כל נבלה וא' משום לא תאכל הנפש עם הבשר דאמרינן לעיל לר"י באבר מן החי משתעי קרא:
ופריך ומשיבין טהורין על הטמאים. בתמיה הא חייה בר אבא לא קאמר אלא דבא ללמד אף שמנה שרצים שטומאתן בכעדשה אכילתן בכזית ומה אתה פריך מאבר מן החי מטהורין:
ומשני וכי ר"א לא השיב. בסמוך על ריב"ח מאיברי טהורין על ח' שרצים הטמאין:
מעתה כו'. בא להשיב מטמאים על טמאין:
רססן. שברן וכתשן יחד דהשתא אין עליהן שם בריה:
אינו חייב עליהן אלא אחת. משום לאו דשרץ הלכך בעינן שיהא בהן כזית:
אכל מן הריסוסין כזית ונמלה. בבת אחת חייב שתים אחת משום שרץ ואחת משום בריה:
אין כיני. אם כן אף האוכל מריסוסין פחות מכזית ונמלה שלימה משלים הכזית חייב שתים אחת משום שרץ ואחת משום בריה:
אין כיני אכל נמלה כו' אם כן האוכל נמלה שיש בה כזית נמי חייב שתים:
אף בצירופי נזיר כן. האוכל חרצן וענבים ושאר יוצא מן הגפן מצטרפין יחד לכזית ואף על פי שאינן שלימין חייב:
חייב שתים. אחת משום כל אשר יעשה מגפן היין לא יאכל ואחת משום בריה דכתיב וענבים לחים ויבשים לא יאכל:
כל האיסורין. ששיעורן שוה שהן בכזית מצטרפין לכזית ללקות עליהן כדתנן פ"ד דמעילה כל הנבלות מצטרפות זו עם זו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 1c53d666b29697daaee2e92dfc58ed14a4859b0ed96bf68bd75637d93870d93e