מיכן והילך וכו'. כ' הר"ן ופי' בו כך מכאן ואילך כלומר אם תובעת כתובתה והיא אומרת שרוצה להפרע מן הקרקע שיחדו בכתובתה ולא היה שוה כדי כתובתה אבל היא רוצה שתקחנו בכדי כל כתובתה והם רוצים לסלקה בדמי הקרקע לבד הדין עם היתומים יאין לה אלא דמי הקרקע לבד וכו' כמו שפירשתי בקונטרס. וכתב תמה הוא האיך העלו הדין כך ולמה לא תוכל להעלותו עד כדי סך כתובתה אחר שהיא רוצה לקחת בכולם. והרמב"ן פי' מכאן ואילך היא אומרת קרקע פי' שכרו לי קרקע שאיני רוצה לטרוח בשכירתו אין שומעין לה כהדא וכו' כלומר שכתב לה הבעל מדור לפי כבודה עד עשרים דינר והיה בית א' נשכר לפי כבודה בי' דינרין ואמרה להם תנו לי כ' דינרין או טרחו אתם ושכרו לי ודן ר' מונא שאין להן לטרוח אלא נותנין לה י' דינרין שבית ראוי לשכור בכך והיא תשכור לעצמה ע"כ. ובקשתי להלום פי' הרמב"ן בלשון הירושלמי ולא יכולתי וצ"ע ודברי הר"ן צ"ע שנראה שזו מחלוקת ישנה בין הפוסקים וכמ"ש הטור ח"מ סי' ע"ב ובש"ע שם סעיף כ' ובסי' קט"ו ע"ש:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 4 · הלכה 13 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך נערה שנתפתתה
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84