אע"פ במה הוא מתחייב לה וכו'. כתבו הרא"ה והר"ן והריטב"א ובירושלמי אמרו דאפי' לאחר נישואין היא קונה באמירה ופירשו לפי שהוא רוצה ליתן כמה שלא תחזור וכו' וחלקו עליו ע"ש. ואני תמה מדבריהם דאף הירושלמי לא איירי באמירה אלא בכתיבה וקשיא ליה דאפי' הכתיבה לא מהני לפי שהוא בטעות וכדפירשתי בקונט' וכן מוכח מהא דפריך ולא כן ר"י ורשב"ל וכו'. גם בסמוך מפורש שהבעל מזכה בכתב והאב בדברים וצ"ע. מיהו הא נמי קשיא לי למה יקרא טעותא כיון שהוא יודע בדבר וי"ל:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 96fbeb2f9ca1b1f1737585268c5488fa08e0a60502c06775cbb8afa4a7e8af84