שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי כתובות · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 2

בר קפרא אמר מפני שכתוב בם ברכ'. כתב הי"מ דב"ק לא מתני במתני' טעמא כלל ואיהו קיהיב טעמא משום ברכה דאל"כ דאף ב"ק קסבר טעמא דמתני' קשיא מאי פריך הש"ם בסמוך והלא כתיב ברכה בשבת הא ודאי אין ב"ד יושבין בשבת וע"ק הא אמרי' לקמן ע"ד דר"ל במקום שב"ד יושבי' וכו' משמע דלב"ק לא פריך ש"מ דר"ל פליג אב"ק וסובר טעמא דמתני' וגם טעמיה דב"ק א"כ במאי פליגי ע"ש ולפי מה שפירשתי בקונטרס לק"מ ואין צורך לדחוקיו והרב בהג"ה שם דחק לפרש דב"ק סובר דהאי טעמא דברכה עיקר ור"ל סובר דהאי טעמא דט"ב עיקר מלבד שפי' דוחק גדול ע"ש קשיא נמי לב"ק למה לא תנן במתני' טעמא דידיה שהוא העיקר ועוד מאי קאמר הש"ס בסמוך מתני' מסייעא לר"ל הא גם לב"ק ניחא דהא מיהת אית ליה נמי טעמא דטענת בתולים:

בששי באדם וחוה. כתב הי"מ וא"ת לב"ק דלית ליה טעמא דטענת בתולים למה לא תקנו גם בתולה בה' דברכה דאדם עדיפי וי"ל כיון דאיכא ברכה בה' תקנו לבתולה בד' דשהויי מצוה לא משהינן ע"כ ומקשה בהג"ה שם גם בקביעת זמן ליום ד' איכא שהויי מצוה בהגיע זמן נישואין ליום ה' ואיצטרך לשהויי ו' ימים ע"כ ולא ידעתי מי הגיד לו דלב"ק צריכה להמתין עד יום ד' דוקא די"ל דסובר ב"ק דבתולה ניסת אף בה' ואע"ג דדייק מדפריך הש"ס והלא כתיב ברכה בשבת דלמא באמת גם בשבת מותר י"ל דאמתני' פריך דתנן זמני' אלו משמע דליכא עוד זמן אחר והיה נ"ל עוד לפרש דבר קפרא סובר דמשום יום אחד לא חיישינן לאקרורי דעתיה וקשיא ליה תינשא בג' לכך קאמר דאיכא עוד טעמא אחרינא משום ברכה אבל בג' ימים ודאי חייש לאקרורי דעתא לכך אסורה להנשא בה' ולפ"ז ניחא כל הקושיות. אך קשה הא דהקשיתי לעיל מאי מייתי סייעתא לר"א הא גם לב"ק ניחא. ועי"ל דסובר ב"ק שמעיקרא תקנו שני ימים כדי שיהא היכירא בין בתולה לאלמנה וקשיא לי שתנשא בתולה בשבת מיהו לקמן אמרי' הדא אמרה לית רביעי כלום שניסת בתולה:

וההיא כתיב ברכה בשביעי. פירשתי בקונטרס דאבתולה פריך מדפריך הש"ס בסמוך מדתני לא יבעול אדם בתחלה בשבת ש"מ דאבתולה קאי ובאלמנה ל"ק ליה דידע טעמא דשקדו שיהא שמח עמה שלשה ימים חמישי וששי ושביעי כדמסיק לקמן בשמעתין ולפמ"ש בסמוך א"א שנישאו בתולה ואלמנה ביום אחד א"נ דאלמנה ודאי אסורה לבעול תחלה בשבת מפני שהוא כקונה קנין דאלמנה אין לה חופה ועמ"ש בסמוך: