שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 5

תפלוגתא דר"י ורשב"ל וכו' כ' בש"ע א"ע סי' קמ"ב סעי' י"ז היו שלשה עדי' החתומי' בו והשנים חתמו בפניו אע"פ שהאחד חתם שלא בפניו אין בכך כלום. וכ' הב"ש ס"ק לד ובסי' ק"כ פסק הרמ"א דיש להחמיר כר"ל וכאן לא הגיה כלום וקשה לישב וצ"ל אע"ג דיש להחמיר שם כר"ל מ"מ כאן דליכא פסול די"ל השלישי ג"כ שפיר חתם אין להחמיר בזה ע"כ ואני תמה איך שכח דברי עצמו שכתב בסי' ק"ך בד"מ משמע דלא החמיר אלא לענין קרוב או פסול שהרבה פוסקים פוסלי' אבל אם לא חתמו ביום א' אפשר להקל ע"כ. נמצא דלק"מ. וא"ת בבבלי דף י"ח ע"ב דקאמר מאי בינייהו דר"י ור"ל למה לא קחשיב נמי הא לענין שליח המביא הגט וכדאמרינן הכא וי"ל סובר הבבלי בהא אפי' מ"ד משום עדים מודה דכשר וכסברת הב"ש וז"ל הרא"ש בתשובת כלל מו ואפשר שבירו' יש ט"ס וכתב ר"ל במקום ר"י וראיה לדבר שהקדים דברי התלמוד לדברי הרב ע"כ. ותימא הרי לקמן בפרקין שם עיקר פלוגתייהו מפורש נמי דרשב"ל אמר משום תנאי ואף דגם שם הקדים דברי ר"ל מ"מ שילש בדבר בסוף הסוגיא וקאמר הדא מסייעא לר"י מן דרבנן ופליג עלוי מן דר"ש ש"מ דר"י הוא דאמר משום עדים וצ"ע: