נעשה כנוגע בעדותו. בבבלי גרסי' אמר רב אשי אפי' אומר אני הוא עד שני פסול מ"ט או כולו בקיום הגט או כולו בתקנת חכמים. וכ' תוס' וא"ת מי איכא מידי אלו אמר בפני נחתם כשר ואלו אמר אני הוא העד השני פסול ותי' ר"י דקצת נראה כנוגע בעדות דלכך בא להעיד על חתימת השני כדי שיתקיים עדות חתימתו ומיהו נוגע ממש לא הוי לכך הוצרך הש"ס לומר טעמא או כולו בקיום הגט וכו'. וכ' הרשב"א ואינו מחוור דמה הוא מפסיד אם לא יתקיים הגט שהוא חתום עליו או מה הנאה יש לו אם יתקיים וכו' וצ"ע ע"ש. ואפשר ליישב קושית הרשב"א דאיירי באומר שהוא העד החתום בראשונה וזהו כבודו כדאמרינן בבבלי דף י' אי לאו דכותי חבר הוא לא מחתים ליה מקמי' נמצא דברי הירוש' קיימין. ועיקר קושי' תוס' אבבלי י"ל כיון דאין עד אחר עמו איכא למיחש לאחלופי משא"כ בשהו' ואחר מעידין על העד השני ליכא חששא דאיחלופי כיון דאיכא תרי:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 2 · הלכה 1 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d20a60fc510948f204a9dcbc6ecbccbe1569064747953a51e09e6407a5175819