ובדויר ישן. במתני' פירשתי בקונט' מפני חשדא שיאמרו שלקח מהפת שהניח לעירוב וכן פי' תוס' בשם ר"ת. אבל רש"י פי' שהנכנסין לבית אם לא יראו העירוב שם יחשדו בני החצר שמטלטלין בלא עירוב ע"כ. ובסוגיין מוכח דפי' ר"ת עיקר דלפירש"י אין חילוק בין דיור ישן לחדש. ומג"א כתב בא"ח סי' שס"ו ס"ק ו' ואם מכר ביתו לאחר אין בידינו ראיה ברורה שיזכה הקונה בדבר ראב"ח סי' ע'. וזהו לפי' הרמב"ם במשנה שהטעם משום הנאה אבל בגמרא איתא בהדיא משיום חשדא שכיון שלא יראו בו עירוב יחשדו שמטלטלי' בלא עירוב א"כ אף במוכר ביתו מניחין בו עירוב ע"ש. ותמהני שתפס פירש"י עיקר הא לפיר"ת ודאי אם מכר הבית אין מניחין בו. ואיך לא ראו דברי הירושלמי דמפורש כר"ת וכמ"ש. לכן נ"ל ברור לדינא דבמכר ביתו אין מניחין בו העירוב:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 5 · הלכה 9 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d20a60fc510948f204a9dcbc6ecbccbe1569064747953a51e09e6407a5175819