שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 2 · הלכה 6 · Segment 2

עבד שהביא את הגט כשר. מכאן ראיה לפירש"י בסוגיין דרבי אמי בהבאה נמי מכשיר דהא קאמרי' בסוגיין. דבהבאה קבעי מיניה. ועוד יש להביא ראיה מדפריך בסמוך מהא. דאר"י נראין וכו' ואל יקבל גט נשים לישני ר"י בקבלת הגט איירי ור' אמי הבאת הגט ע"י עבד מכשיר אלא ש"מ דאין לחלק ביניהם והרשב"א כ' שהר"י אבן מגש הקשה על הרי"ף א"כ דה"ה להולכה תיקשי מתני' לר"י מדפסיל לעכו"ם מכלל דעבד כשר אלא ודאי דוקא לקבלה פסול אבל להולכה כשר כדיוקא דמתני' אלא ר' אמי מדמי הולכה לקבלה ור"י לא מדמי להו ע"ש ע"כ. ותימא שלא הביאו ראי' לרש"י והרי"ף מן הירושלמי וכמ"ש. וקושית הר"י אבן מגש יש ליישב להבבלי דמתני' איירי בדיעבד ור"י לכתחלה פוסל דהא בבבלי לא מייתי ברייתא דרבי חייא דפוסל אפילו בדיעבד. ואף דבסוגיין מסיק אפילו בדיעבד פסול ל"ק מתני' לרבי יוחנן די"ל קסבר הירושלמי רבי' יוחנן מוקי למתני' דהכל כשרין לכתוב הגט כר"מ הלכך תנא סיפא נכרי למידק ואפי' עכו"ם כשר לכתיבת הגט. וכ"כ תוס' בסוגיין בד"ה אין וכו'. וכן משמע יבירושלמי בסמוך דזו היא דעת ר"י. אך מדמייתי הרי"ף דברי הירושלמי בסמוך עבר וקיבל אפילו ריח הגט אין בו ש"מ דס"ל אפי' בדיעבד אינו כלום. שוב ראיתי להר"ן שכ' מדברי הירושלמי משמע כדברי רש"י. וברור הוא שכיוון למ"ש: