שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 2 · Segment 1

אלא לאבא ולאביך וכו'. בבבלי גרסי' בעא מינה רבא מר"נ חוץ מקידושי קטן מהו וכו' ומיבעיא ליה באומר חוץ מירושתך ועוד מיבעיא ליה התם בהרבה דברים ע"ש וא"ח למה לא קמיבעיא ליה נמי באומר חוץ ממעשה ידיך מהו מי אמרי' בנישואין לא שייר או דלמא עדיין לא הוה כריתות כיון דידיה משועבדים לו. ולעיל פ' מי שאחזו דף ל"ב משמע דאין זה כריתות גמור וי"ל כיון דאין מעשה ידיה משועבדים לו מדאורייתא ה"ל כאלו התנה שתתן לו מאחיה זוז א"נ למאי דא"ר אילא שם לא מצינו אשה נשואה לזה ומעשה ידיה לזה א"כ כל שמגרשה אינו יכול להתנות על מעשה ידיה ואינו אלא חזרה או דה"ל כמתנה על דבר שאי אפשר לקיימו ואתיא כפלוגתייהו דריב"ב ורבנן כמפורש בבבלי בפרקין דף פ"ד. ואין לומר דה"ל כדבר שאפשר לקיימו שיכולה לומר לבעלה איני ניזונת ואיני עושה דודאי אינה יכולה לומר כן דכיון דמעשה. ידיה של בעלה הראשון והוא אינו חייב במזונותיה ממה תתפרנס. וא"ל דאפשר לקיימו שלא תנשא לבעל כדאמר רבא גבי שלא תאכל חזיר דאפשר דאכלה ולקיא דשאני הכא דאין זה כריתות וצ"ע לדינא. ועוד מיבעיא ליה התם חוץ מתרומתיך מהו פירש"י שאל תנשאי לכהן לא תאכל בתרומה וכ' חו' וא"נ לר"י דבלא"ה לא אכלה בתרומה דגרושה מתחללת בביאה וכו' ונ"ל כהן המגרש לכל דבר חוץ שלא תאסר באכילת תרומה מהו וכו' ע"ש. ופירושם זה קשה אם נאמר דהוי גט אין ברצונו תלוי להאכילה בתרומה דודאי לאו קנין כספו היא ואסורה בתרומה לכן נ"ל בבת כהן הנשואה לישראל איירי וזרע אין לה דכתיב ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה ואמר איהו חוץ מתרומותיך שתהא אסורה לשוב לבית אביה לאכול תרומה דבי נשא ומיבעיא ליה כיון דאוסר עלה תרומה דבי נשא ש"מ שהוא רוצה שתהיה עוד קנין כספו והרי היא קשורה בו או דלמא כיון דלאו שיורא דנשואין הוא לאו שיורא ושריא: