(שייך לעיל) רבי אחא אמר וכו'. כ' התי"ט במשנתינוי כולא מלתא אסיפא דגט שחרור קאי ור' אחא אתא למימר למה לא פליג ר"י בסיפא וקאמר דלא התפיס' התורה שם כריתות אלא ערוה שיש בה הויה צריך שיכרות משא"כ בשחרור וא"ר מנא דלענין זה בלחוד א"צ שיהא שחרור ממש כגט אשה דלא יימר ודין אבל שטר בעינן ואפשר דר' מנא אגט אשה קאי וכגמרא דידן דלא יימר ודין ביו"ד דמשמע דינא ע"כ. ותימא מי איכא למ"ד דגט שחרור אינו שוה לגטי נשים בכל דבר הצריך לכריתות וכמ"ש הוא בעצמו במשנה ג' פ"ק דקידושין וכן מפורש לעיל ריש פ"ג. ועוד קשה לפי' מה לו להזכיר פה ערוה שיש בה הויה ה"ל למימר סתמא אלא ערוה ומה שפירש בדברי ר' מנא הוא תימא דמדבעי ליה באומר הרי את לעצמך מפורש דקאי אגט אשה. ולפמ"ש בקונ' ניחא והוא ברור:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 9 · הלכה 2 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: d20a60fc510948f204a9dcbc6ecbccbe1569064747953a51e09e6407a5175819