שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי גיטין · פרק 7 · הלכה 7 · Segment 2

מתני' מסייעא וכו'. בבבלי בסוגיין גרסי' למימרא דעכו במדינת הים קיימא והא אר"ס כי מיפטרי וכו'. משמע אי אמרינן דעכו במדינת הים קיימא ניחא הא עדיין קשיא וחזר ל"ל וכקושית הש"ס בסוגיין. והא ודאי ליכא למימר דהוה מפרש למתני' אם לא יבא לביתו דא"כ אין נפקותא בין ח"ל לא"י וי"ל אס"ד עכו במדינת הים קיימא קמ"ל אע"ג דחזר ולא הלך חוצה לה לצד צפון אפ"ה בטל תנאי דעכו גופא ח"ל והירושלמי מיאן בפירוש זה דממילא ידעינן שבעל מטעם שהלך לעכו וחזר ל"ל. מיהו אביי דמשני בבבלי תרי תנאי קא"ל וכו' מפרש למתני' אם לא יבא למקומות או לביתו תוך ל' יום כמפורש שם. ועמ"ש בסמוך:

תיפתר כמ"ד עכו כא"י לגיטין. והיינו כר"מ אבל רבנן פליגי עליה כמפורש במתני' בפ"ק. ומשמע רבנן ור"מ פליגי אפי' בחצי' של צד א"י דאס"ד דלא פליגי אלא בחציו של צד צפון אבל חציו של צד א"י לכ"ע כא"י וכמ"ש תו' והרשב"א ריש מכלתין בשם ר"ת. איכא לאוקמי מתני' אף כת"ק דהא הגיע לעכו לחלק שהוא פוגע ראשון משמע ומה שממנה בצד הארץ הוא מחלק הארץ אלא ודאי דלת"ק עכו כולו כצפון ופליגי בחציו של צד א"י וכפיר"י וקשיא לר"ת. מיהו מדברי ר"י נראה מפורש דסובר ת"ק דוקא גבי גיטין החמירו וכן לענין מכירת העבד לשם והיינו לענין עיקר ישיבת א"י אבל לענין לוי' לבא שם באקראי חשוב כא"י וכן המוכר עבד משם לח"ל יצא לחירות וכ"כ המהרש"א שם ע"ש. ואף זה קשיא א"כ מתני' כרבנן נמי אתיא ואם בא לחציו של צד א"י אינו אלא אקראי ואז ודאי א"י הוא. וא"ל כיון דקאי בא"י ואמר אם לא באתי לח"ל חשיב עכו כח"ל אע"ג דלענין אקראי חשיב כא"י דא"כ מאי פריך בבבלי למימרא דעכו במדינת הים קיימי והא כי מיפטרי רבנו וכו' אע"ג דמיפטרי מהתם חשיב כח"ל. אלא ודאי כיון דשהייתו שם לפי תנאו נמי אינו אלא אקראי בעינן שיצא לח"ל ממש ופריך שפיר מהא דמיפטרי והדרה קושיא לדוכתא אירושלמי אמאי לא מוקי מתני' כרבנן לכך נראה דלת"ק עכו כצפון לכל מילי ור"מ סובר חציו של צד א"י כא"י לגיטין. וסוגיא דבבלי דמסיק כי מפטרי וכו' היינו כר"מ וכוותיה הלכתא. והיינו דגרסי' בירוש' לעיל פ"א ה"ב ר' יעקב בר אדא בשם ר"ל הלכה כר"מ בגיטין. והא דכתבתי לעיל שם בד"ה הלכה וכו' דר' יעקב קריא ליה לת"ק בלשון חכמים אע"ג דמפורש דר"י הוא משום דסובר סתם מתני' דהכא ר"י היא דעכו כמדינת הים ע"ש. לאו דהכי ס"ל אלא לר"ז השיב דכך אתה מפרש למשנתינו וליתא אלא מתני' כר"מ ועכו כא"י לגיטין דאל"כ קשיא וחזר וכמ"ש בסמוך:

ואפי' תימר וכו' שמא לתני' גיטין. נראה טעמו כיון דגם ר"מ מודה דמוכר עבדו לעכו יצא לחירות ש"מ דלאו לכל מילי הוי כא"י אלא דוקא לענין זה שאצ"ל בפ"נ ובפ"נ ואפשר דקסבר דבקיאין לשמה ושיירות מצויות אבל לתנאי גיטין לא דהא מיהא למקצת דברים הוא כח"ל וא"כ ה"ל הגט פסול ומדקאמר בעל משמע שאין כאן שום ספק. ומדברי הש"ס אלו נמי נראה דלת"ק עכו כולו כצפון: