אין לית קדמאה מישרי לך וכו'. פי' בקונט' דחכם שאסר וכו' וקשה הא מצינו בכיוצא בזה בכמה מקומות ששלח האוסר לפני המתיר לפי שידע שרבים חולקים עליו ואפ"ה הורה המתיר להיתר והדבר מפורש בבבלי בחולין פ"ג דף מ"ג מדפריך הש"ס והיכי עביד הכי והתנן חכם שאסר אין חבירו רשאי להתיר ומשני רב לא אסר מיס' א"כ ה"נ כיון שר"מ לא הורה כלום בדבר למה לא התירו לו הם וא"ל דגם ר"י ור"י סוברים כר"מ והא דקאמר הש"ס דאית ליה אם נשאלו עונשין אותו ומחמירין עליהן היינו דר' יוסי הכי אית לי' דא"כ למה אמר אין לית קדמאה מישרי לך וכו' הא אין להתירו כלל א"ו דה"ק אם לא יחזיר משמעתי' אין להתירו דחכם שאסר וכו' וי"ל דשאני הכא כיון שלא פתח לו ר"מ שום פתח ש"מ שהור' לו כשמעתי' דמחמירין עליהן וה"ל כאלו כבר אסר ואין חבירו רשאי להתיר:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 2 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך פרק אלו מותרין
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897