למפריען קדשו וכו'. ותימא מאי קמיבעי' הא פלוגתא דתנאי היא למ"ד יש ברירה למפרע קדש ולמ"ד אין ברירה מכאן ולהבא קדש ואפשר לומר דקסבר דשאני הקדש זה דסברא הוא שרצונו לאחרו כל זמן שיכול. אלא דלפ"ז היינו פלוגתייהו דר"י ור"י פ"ז דגיטין מה היא באותן הימים ועי"ש בתו'. וי"ל דהיא גופא קמיבעי' ליה אי שייך כאן לומר ברירה או לא. והפוסקים השמיטו בעי' זו. ולא ידעתי למה וצ"ע:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897