מתני' פליגא על ר"י אין להן פדיון. וקשה דלמא כי קאר"י בדיעבד אבל לכתחלה מודה דאין להן פדיון וי"ל דלישנא דמתני' משמע לי' אפילו בדיעבד אין להן פדיון. אך קשה למאי דמשני אמאי לא תנא אין צריכות פדיון דהוי ש"מ כשיקצצו אין צריכות פדיון וא"ל דה"א אפילו בעודן קיימי' א"צ פדיון דמרישא שמעינן אפילו לא אמר עד צריכו' פדיון כ"ש באומר עד ועוד איך תיסק אדעתין דהקדש יוצא בלא פדיון ומדברי הר"מ קורטב"י שמביא הר"ן דף כ"ט משמע דסובר לר' יוחנן בדיעבד א"צ פדיון ע"ש וקשה א"כ לישני הכי וי"ל כיון דסובר דמ"ד כשנקצצו א"צ פדיון סובר נמי דאם פדאן בדיעבד פדויין והא בהא תלי' וכמ"ש שם הר"ן א"כ שפיר י"ל דחדא מינייהו משני ועיי' ברמב"ם פט"ו מה' מע"ק ובלח"מ שם:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 3 · הלכה 5 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 967583e597f6b6fa1b0a276d759c7df9292cb426b0bffee76e265f63e2217897