לשון ריא"ז שמע התקיעו' לסירוגין כגון ששמע תקיעה ואחר שעה גדולה שמע תרועה וכן כולם ואפי' שהה כל היום כולו ואפי' שמע תקיעה מזה ותרועה מזה יצא ובלבד שלא יהא קול מפסיק בין תקיעה לתרועה כמבואר בקונטרס הראיות:
כתב הרי"ץ גיאות הא דאמרי' סופר מברך ובור יוצא דוקא בבהמ"ז וברכת המצות שנהגו להשמיען אפי' ליחיד משא"כ בתפלה שלא נתקנה אלא בלחש והכי שדר רב שרירא אין רשות למתפלל להשמיע קולו ולהוציא שאינו בקי עד שיורד לפני התיבה: