בן יהוידע על עבודה זרה · דף 20a

"לֹא תְחָנֵּם" לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֵן (דברים ז, ב). נראה לי בס"ד תואר 'אָדָם אַתֶּם' (יחזקאל לד, לא) ואמרו רבותינו ז"ל (יבמות סא.) אתם קרויים אדם ואין עכו"ם קרויים אדם, ותואר 'אֶחָד' לא נתנו אלא לישראל דכתיב (וכן בתואר של אחד כתיב) (שמואל ב' ז, כג) וּמִי כְעַמְּךָ כְּיִשְׂרָאֵל גּוֹי אֶחָד בָּאָרֶץ, ושני תוארים אלו 'אָדָם אֶחָד' [58] המה עולים 'חֵן' [58] וזהו שאמר 'לֹא תִּתֵּן לָהֶם חֵן' רמז לשני תוארים אלו של אָדָם ושל אֶחָד.
ובזה פרשתי רמז הכתוב (קהלת ז, כח) 'אָדָם אֶחָד מֵאֶלֶף מָצָאתִי' כי ישראל שזכו לשני תוארים של אָדָם ושל אֶחָד היינו מפני שקבלו התורה שרמוזה באל"ף כמו שאמרו (שבת קד.) אלף חכמה אלף בינה, וכן אלף לשון לימוד כמו 'וַאֲאַלֶּפְךָ חָכְמָה' (איוב לג, לג) וכן 'אַלּוּפִי וּמְיֻדָּעִי' (תהלים נה, יד) וזהו שאמר 'אָדָם אֶחָד' תוארים אלו מחמת 'אֶלֶף' היא התורה 'מָצָאתִי' אותם.

וְאַף רַבִּי עֲקִיבָא רָאָה אֵשֶׁת טוּרָנוּסְרוֹפוּס הָרָשָׁע וכו' (תהלים קד, כד). קשא מאי פריך מהא והלא לא דבר בפיו כלום אלא רק בכה? ונראה דבכיתו שבכה על 'הַאי שׁוּפְרָא בָּלֵי עַפְרָא וְרַב' נמצא הוא משבח היופי שלה עכשיו ואף על גב דהוא ראה שאחר כך תתגייר ותהיה ישראלית ונמצא הוא נותן שבח לישראלית יש לומר כיון דעתה לא רצה לגלות לה למה שחק, ורק א"ל טעם הבכיה דבכי על האי שופרא נמצא משבח את יופיה בפניה בעודה גויה והרי הוא נותן חן לה.