אשה מזנ' כו' אפשר דהשתא נמי משמע לן דיוצאה בשן ועין לא ואפילו מתהפכת נמי אינה. אבל עיקר קושיין מעיקרא לאו משו' יוצאה בשן ועין דאיכא למימר אין הכי נמי אלא משום אידך דאם כן אית לן למימר לפום טעמא קמא דאפילו אנוסה ומפותה נמי ושמעינן לי' לר' יוסי בהדיא דמתיר בהו. דגבי טעמא דמוך כיון דמפקינן מינה יוצאה בשן ועין וכ"ש אנוסה דלא ידע' כלל בשעת אונסה. אבל השתא דאמרינן טעמא דמתהפכת איכא למימר אנוסה ומפותה אין אבל יוצא' בשן ועין לא דלא איכפ' לה דהא לא סבר' דנפק' לתירו' רבינו נ"ר ותו לא מידי:
קריאה במקור
חדושי הרא"ה על כתובות · דף 37a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1956
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011247870205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 389cd31efc79aab42dd6065de98624e796d1dca76d125b19f68977382364ba6a