ולאו ממילא שמעת מינה לא תשקול מיניה ממונא ותיפטריה. כלומר למה לי מריבוייא דכל חרם ממילא ש"מ דהא קרא כתי' ולא תקחו כפר לנפש רוצח והיינו מיתות קלות שניתנ' שגגתן לכפרה.
קריאה במקור
חדושי הרא"ה על כתובות · דף 37b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Jerusalem, 1956
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990011247870205171/NLI
- הערות המהדורה
- This text was digitized and released into the public domain by <a href="http://dicta.org.il">Dicta: The Israel Center for Text Analysis</a>, using a state-of-the-art OCR pipeline leveraging a custom-built transformer-based language model for Rabbinic Hebrew.
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 389cd31efc79aab42dd6065de98624e796d1dca76d125b19f68977382364ba6a