גמרא אמר אביי משמיה דר"נ אמת סוכה ואמת מבוי באמת בת חמשה כו' למאי הילכתא לגובהו [כי מגבה לה טפי מכ' אמות קטנות פסלי] ולפרצת מבוי דקיי"ל דבעשר אמות פסול לה בי' אמות קטנות מפסיל.
קשה לי דאמאי לא נקט ולרחבו, דקתני במתני' והרחב מעשר אמות ימעט, ולדחוק נמי דקאמר כיון דהטעם דרחבו יותר מי' הוי פרצה קרי לה ולפרצת מבוי, הא מלשון רש"י דקיי"ל בהאי פרקא משמע דלא קאי אמתני' דהכא דרחבו יותר מי' [וברש"י ד"ה ולפרצת בי' אמות פסיל כו'] דבי' אמות קטנות פסול, הלשון אינו מדוקדק, דהא בי' אמות לא פסיל, אלא ביתר מי' דוקא, וכן קשה במה דאמר ואמת כלאים אמת בת ששה למאי הלכתא לקרחת הכרם, דאם קרחתה ט"ז אמות לב"ה מותר לזרוע שם, וכי משערת ליה בגדולות משערת אמאי לא קאמר להרחקת הכרם ד' אמות:
קשה לי דאמאי לא נקט ולרחבו, דקתני במתני' והרחב מעשר אמות ימעט, ולדחוק נמי דקאמר כיון דהטעם דרחבו יותר מי' הוי פרצה קרי לה ולפרצת מבוי, הא מלשון רש"י דקיי"ל בהאי פרקא משמע דלא קאי אמתני' דהכא דרחבו יותר מי' [וברש"י ד"ה ולפרצת בי' אמות פסיל כו'] דבי' אמות קטנות פסול, הלשון אינו מדוקדק, דהא בי' אמות לא פסיל, אלא ביתר מי' דוקא, וכן קשה במה דאמר ואמת כלאים אמת בת ששה למאי הלכתא לקרחת הכרם, דאם קרחתה ט"ז אמות לב"ה מותר לזרוע שם, וכי משערת ליה בגדולות משערת אמאי לא קאמר להרחקת הכרם ד' אמות: