גמרא בין לרבנן בין לר' יהודא (דמכשיר במתני' בגבוה למעלה מעשרים אמה) לילפו מפתח שער החצר ולמה תנן במתני' והרחב מעשר אמות ימעט הא אשכחן פתח שער חצר דהוי עשרים רוחב ואקרי פתח. תימא דקאמר בין לר' יהודה, דמאי קשיא לר"י, ובמה נוכל ללמוד מפתח החצר יותר מהלימוד מאולם, הא גם אולם היה רחב עשרים וכדפרכינן באמת אח"כ ומוכח מזה בגמרא דר"י פליג גם על רוחב וא"כ מאי עדיפת ילפותא דפתח החצר מילפותא דאולם, ואין לומר דהקושיא דלמאי צריך ללמוד מאולם כיון דנלמד כן מפתח החצר, דהא צריך ללמוד מאולם לגובה יותר מעשרים:
אמר אביי פליג בברייתא ר"י דלא פליג במתני' על הרחב מעשר אמות ימעט ובאמת כיון דמאולם גמר ופתח אולם הי' רחב עשרים מש"ה פליג בברייתא גם ברחב ומכשיר. וא"ת והא לקמן (דף יוד ע"א) על מה דפליג ר"י בברייתא ומכשיר ברחב מעשרה שאלו ועד כמה ואר"א עד שלש עשרה ושליש, וא"כ אכתי תקשה למה אינו מכשיר עד עשרים כרוחב האולם. וי"ל דרב לא סבר להא דר"א, גם בגמרא דחי ראיית רב אחי מפסי ביראות, וקאמר דהיא הנותנת [כיון דהתרתה בפסי ביראות פרוץ מרובה על העומד לא התרתה בהן יותר מי"ג אמות ושליש), ותו דגם רב אחי עצמו לא מצינו ליה להדיא דסובר כן, אלא דאמרינן סבר רב אחי קמי' דרב יוסף למימר (עד י"ג אמות ושליש וק"ו מפסי ביראות) ואפשר דהדר ביה מכח והיא הנותנת דדחי בגמרא והתוס' ז"ל הניחו בקושיא (בד"ה אמר אביי):
תוס' ד"ה ואב"א כו' ולהכי נמי לא פריך. תמוה לי, דהא זהו ליכא קושיא, דהמקשן שפיר פריך דאם נימא דהתם טעמא דהוי צורת הפתח איך מצי יליף לגובה למעלה מעשרים, הא התם הוי צה"פ, דגם לרבנן מהני בגבוה למעלה מכ', כדאיתא במפורש בברייתא לקמן (דף יא ע"א), וה"ל לתוס' למנקט הקושיא איך יליף ר"י יותר מכ' מאולם, הא התם היה לו צה"פ, וגם לפי תירוצם נצטרך לומר דלרב כי היכי דצוה"פ לא מהני לרוחב ה"נ לא מהני לגובה וצ"ע:
גמרא אלא מעתה לא תיהני ליה (לרחב מעשר) צורת הפתח דהא היכל נמי צורת הפתח הוי ליה ואפ"ה עשר אמות הוא דרויח. כתבו בתוס' ז"ל הא פריך שפיר דלא תיהני ליה צורת הפתח, דאי הוי קרוי פתח אף כשגדול ביותר ע"י צוה"פ הי' לו לעשותו שוה לאולם. קשה לי הא באמת גם דלתות היו דמהני ודאי ביותר מעשר, והי' אפשר לעשותו שוה לאולם, וע"כ מטעם אחר הוא וא"כ אין ראיה: