מהו ללקות וכו' למה שהוא ל"ת שאין בו מעשה וכו'. עי' כסף משנה פרק כ"ו מסנהדרין הלכה ג' נדחק בפי' הירושלמי ובתומים סי' כ"ז נדחק יותר ומעייל פילא בקופא דמחטא. ולפע"ד הכל כפשוטו דבלא"ה צ"ל בירושלמי דמסתפק אי לוקין על מקלל עצמו וחברו משום לאו שא"ב מעשה וקשה הא בירושלמי עצמו ס"פ דלעיל מייתי דברי הש"ס דבבלי פ"ק דתמורה ג' ע"ב דמקלל חברו בשם לוקה משום אם לא תשמור לעשות וגו' והפלה ה' את מכתך. אע"כ צ"ל להירושלמי דמשם מוכח מלקות למקלל בשם המיוחד שכן כתיב את השם הנכבד והנורא את ה' אלקיך וידוע כל היכי דכתיב אלקיך גבי שם המיוחד הוה נמי מיוחד והכוונה אלקיך ששמו יה"ו ואהא מסיק בירושלמי דאינו לוקה בכינוי משום לאו שאין בו מעשה אבל בשם המיוחד מודה וזה ברור לפע"ד:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 10 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 279222fcaf8ba839d753d6fcbb93d477ed9dc7a1991e4edc51e8f7402234e048