ר' ירמיה בעי השביע עליו חמשה פעמים וכו' מהו שיהא חייב קרבן עולה ויורד. והכי פירושו דהנך כולן איבעיות הן ובעי מתחלה לרבנן אם השביע ה' פעמים חוץ לב"ד וה' פעמים בב"ד ואח"כ כפר בב"ד מהו שיצטרף כפירה האחרונה אכל א' וא' מאלו ולא נימא חוץ לב"ד אינו מצטרף עם בב"ד דה"ל כשני שמות או דלמא וכו'. תו שאל מאחר דר"מ עביד מפיו כב"ד פי' דלר"מ שבועה מפי עצמו הו"ל כבב"ד דדון מינה ומינה מהו שיקבע לקרבן והיינו לפמ"ש הר"ן במשנתינו דאפילו כפר חוץ לב"ד אם חזר והודה בב"ד נפטר אע"ג דמפי עצמו חוץ לב"ד הוה כמו מפי אחרים בב"ד ובב"ד אם כפר תו לא מהני הודאה מ"מ מפי עצמו חוץ לב"ד יכול לחזור ולהודות ע"ש ומאי דפשיטא ליה להר"ן מספקא להירושלמי מהו שיקבע לקרבן ולא יוכל לחזור ולהודות. ותו שאל ולחייבו בראשונה בלא תביעה היינו מפי עצמו ממש בלא שיתבענו התובע דומיא דשבועת הפקדון דלכ"ע אמר לאו דוקא ור"מ אית ליה דון מינה ומינה וע"ז פשיט ייבא כהדא וכו' את ששמע קול חייב כו' דרחמנא מיעטתו. ושאר האיבעיות מובנים מאליהם ובעל פני משה פירש בו פירוש רחוק מאד:
קריאה במקור
חידושי חתם סופר על תלמוד ירושלמי שבועות · פרק 4 · הלכה 2 · Segment 5
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 279222fcaf8ba839d753d6fcbb93d477ed9dc7a1991e4edc51e8f7402234e048