שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 8 · הלכה 1 · Integer 2

א"ר יוחנן כיני מתניתא ר"מ מטמא ור' יהודה מטהר כו'. — צ"ל: כיני מתניתא ר"מ וחכמים מטמאין ור' יהודה מטהר מיליהון דרבנין מסייעין כו' ותני כן מודין חכמים לר' יהודה בשנים שאמרו לו אכלת חלב והוא אומר לא אכלתי שהוא נאמן (פי' מפני שיכול לומר מזיד הייתי משא"כ בשנים שאמרו לו נטמאת והוא אומר לא נטמאתי שהוא טמא שהרי אין הפרש בין טומאה במזיד לטומאה בשוגג שבכל אופן הוא מטמא טהרות ואף בטומאה ישנה שהיה יכול לטבול אינו נאמן לומר לא נטמאתי לחכמים דאינו יכול לסתור דבריו ולומר נטמאתי ונטהרתי) הוא הדבר על אכילת חלב הוא הדבר על ביאת המקדש (פי' ומדאמר ריב"ח "לא אמר ר' יהודה כו'" ולא הזכיר גם החכמים עם ר' יהודה מוכח דחכמים חולקין על ר' יהודה וכן מדתני "מודין חכמים לר' יהודה בחלב" ש"מ שבדבר אחר הן חולקין על ר' יהודה) ויודון ליה בטומאה (פי' כשאמרו לו נטמאת ובאת למקדש בטומאה או אכלת קדש בטומאה והוא אומר לא נטמאתי שפטור מקרבן מפני שיכול לומר מזיד הייתי כשנכנסתי למקדש ואכלתי קדש) מפני טומאת נזיר שאנו אומרים לו כו' ויודון ליה בתרומה (פי' כשאמרו לו אכלת תרומה שוגג והוא אומר לא אכלתי דפטור מחומש מפני שיכול לומר לא אכלתי שוגג אלא מזיד) כו' ור' מנא שמע לה מן הדא דתנינן תמן (כריתות רפ"ג) אמרו לו מה אם ירצה לומר מזיד הייתי (פי' דמזה מוכח דחכמים חולקין על ר"מ בכל מקום שיכול לומר מזיד הייתי) כו' אבל לא גמרתי או כיי דמר רשב"ל כו' בפתע לרבות את השוגג פתאום לרבות את המזיד והאונס (ע' ספרי במדבר פיסקא כ"ח ובבלי כריתות ט' א') תנאי היה בלבי לכשאטמא תחול עלי נזירות אחרת (פי' ומה שאמרתי "לא נטמאתי" היינו בנזירות ראשונה מפני שכבר נתבטלה, ומה דאיתא לפנינו בינתיים "תיפקע נזירותי ממני" מיותר ונשתרבב מלמטה) מ"מ לא נתחייב בנזירות עד עכשיו (פי' שבתנאי זה לא נתבטלה נזירותו הראשונה כשנטמא אלא שחייב עוד בנזירות שנייה) תניי היה בלבי כו' מזיד חייב תניי בנדרים אין תנאי בשבועות כו' כל אילין מילייא לא מצי תנייה (פי' שבכל אלו הוא יכול לתרץ דבריו ולפיכך אין לומר שלא יהא הוא עצמו נאמן עליו לחכמים) וכא מצי תנייה (פי' באומרים לו נטמאת והוא אומר לא נטמאתי בזה יפה שנינו בטהרות פ"ה מ"ט דחכמים מטמאין מפני שבזה אינו יכול לתרץ דיבורו ולומר נטמאתי ונטהרתי שהרי הוא סותר דבריו וכעין זה בכריתות י"ב א' מהו דתימא אכלתי חלב קמתריץ דיבוריה לא אכלתי שוגג אלא מזיד אבל נטמאת והוא אומר לא נטמאתי לא קמתריץ דיבוריה) ר' יוסי אומר (פי' הוא ענין לעצמו) פלוני אכל חלב והתרתי בו אינו לוקה אמר לו אחד חלב הוא והתרו בו שנים לוקה ר' יודן אמר פלוני נזיר ונטמא והתרתי בו אינו לוקה אמר לו אחד נזיר אתה והיה נוהג כו' והתרו בו שנים לוקה ר' מנא אמר פלונית כהנת כו' והתרתי בו אינו לוקה קינא לה ונסתרה בפני שנים כו' והתרו בו שנים לוקה. ומביאין קרבן טומאה וקרבן טהרה כו' (ומה שבינתיים מיותר ונשתרבב מסוטה פ"ז ה"ב).