שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 3 · Integer 6

תמן מלא המטה עומדת ברם הכא מלא מטה חוזרת כו'. — פי' מנהג זמנם היה לחצוב קברות בסלע והיו עושין חצר הקבר באמצע ופותחין לה שתי מערות או ארבע וכל מערה היתה מקורה (ע"ל סוה"ב ובבלי ב"ק נ' ב') וחצבו בתוכה כוכין מג' רוחות וכל כוך היה אורכו ד' אמות ורחבו אמה וגובהו שבעה טפחים ובכל רוח היו כמה כוכין כפי אורך ורוחב המערה, והחצר אורכה ורוחבה ע"פ רוב מארבע ועד שמונה אמות ולא היו פוחתין מד"א כדי שלא יטמא העומד בתוכה (ע' אהלות פט"ו מ"ח); וזה ששנינו בב"ב פ"ו מ"ח שהמקבל עושה את החצר שש על שש היינו מפני שהמקבל בסתם צריך לעשות חצר בינונית לא קטנה ולא גדולה ולפיכך שנינו כאן "מצא ג' אם יש בין זה לזה מד"א ועד שמונה ה"ז שכונת קברות" דחוששין שמא יש כאן שתי חצרות ובהן שלש מערות וג' מערות הן שכונת קברות ואפשר שיש סביבן עוד מערות וכוכין ולכך צריכין לבדוק עוד עשרים אמה שש למערה בינונית וה' לחצר הקבר ועוד שש למערה שנייה שכנגדה בסוף החצר (כל זה למדתי מאליהו רבה אהלות פט"ז מ"ג ע"ש).