שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 9 · הלכה 3 · Integer 5

תיפתר שנקבר שלא ברשות או שנקבר לשאלה. — צ"ל: או שנקבר לשעה.

קבר שהוא מזיק את הרבים מפנין אותו פינהו מקומו טמא. — בתוה"א לרמב"ן שער הקבורה העתיק בשם ירושלמי "פינהו מקומו טהור" וכנוסח הבבלי בסנהדרין מ"ז ב'.

מפנין אותו בעשוי כמין גם כו'. — צ"ל: מפנין אותו בעשוי כמין היא (פי' משתי רוחות זו כנגד זו כן מוכח בתוספתא ב"ב פ"א ומסכת שמחות פי"ד וע' למטה) מ"ד אין מפנין בעשוי כמין גם (פי' דבזמן שהעיר מקפת את הקבר משתי רוחות זו כנגד זו והרבים הולכים ושבים מרוח זו לרוח שכנגדה יש לחוש שהעוברים יאהילו על הקבר בשוגג כמו בלילה, אבל כשהעיר מקפת את הקבר כמין גם אין לחוש לזה שבלילה ילכו העוברים מרוח זו לרוח אחרת דרך העיר עצמה או סמוך לה במקום הידוע שאין בו הקבר ולא ירחיקו מן העיר לילך למקום הקבר. ואם העיר מקפת את הקבר משלש רוחות אף שהעוברים יכולין לילך מרוח הימנית לרוח שכנגדה דרך הרוח האמצעית של עיר עצמה או סמוכה לה מ"מ יקרה לפעמים אנשים יחפזון ולא ירצו להקיף את כל העיר ולהרבות עליהן את הדרך וילכו מרוח זו לרוח שכנגדה ביושר ופעמים יאהילו על הקבר שבינתיים. והנה לשיטת הירושלמי מפנין באופן זה את הקבר אפי' אם הוא רחוק מכל רוח יותר משבעים אמה ושיריים, ולא כן שיטת התוספתא ב"ב שם דתניא התם קבר שהקיפתו העיר בין מד' רוחות בין מג' רוחות בין מב' רוחות זו כנגד זו רחוק יותר מחמשים אמה לכאן ומחמשים אמה לכאן אין מפנין אותו פחות מכאן מפנין אותו) כל הקברות כו' הנביא ר"ע אומר אף קבר המלך וקבר הנביא מתפנין אמרו לו והלא קברי בית דוד וקבר חולדה הנביאה היו בירושלים כו' (כ"ה בתוספתא ב"ב שם).