שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 5 · Integer 3

ר' יוחנן אמר מתרין על הכל כדי פרישה ופרישה כו'. — צ"ל: מתרין על כל כדי פרישה ופרישה כו' שאם התרו בו משום לא יבא לוקה משום לא יטמא לוקה (פי' ודוקא אם פירש משם לוקה באיזה לאו משתיהן שהתרו בו).

מתניתא פליגא על ר' יוחנן נזיר שהיה שותה יין כו'. — צ"ל: מתניתא פליגא על ר' לעזר נזיר שהיה שותה יין כל היום אינו חייב אלא אחת (פי' סמך אסיפא דתנן "אמרו לו אל תשתה אל תשתה והוא שותה חייב על כל או"א") פתר לה בשהיה בית הבליעה פנוי (פי' ודומה כפירש וחזר לענין טומאה) מתניתא פליגא על ר' לעזר היה מטמא למת כל היום אינו חייב אלא אחת (פי' ותני בסיפא "א"ל אל תטמא אל תטמא והוא מיטמא חייב על כל או"א") פתר לה כשהוא פורש וחוזר פורש וחוזר מתניתא פליגא על ר' יוחנן כהן שעומד כו' א"ר זעירא בשעומד על קבר אביו שלא יאמר הואיל כו' (פי' והוא אסור להיטמא למת אחד לכתחילה, אבל אם עבר ונטמא למת אחר אינו לוקה מאחר שעדיין הוא עוסק במתו שאינו חייב לפרוש ממנו; אבל אם היה עומד על מת אחר היה לוקה על כל כדי פרישה ופרישה כר' יוחנן וע' בבלי מ"ה ב').