שערי תורת ארץ ישראל על תלמוד ירושלמי נזיר · פרק 3 · הלכה 2 · Integer 2

השלים נזירותו הראשונה ובא להישען על השנייה כו'. — צ"ל: ובא להישאל על השנייה לא מצאו פתח לשנייה עד שמצאו פתח לראשונה עלת לו שנייה הראשונה (פי' שעלתה לו הנזירות שמנה בראשונה והשלימה בעד הנזירות השנייה שנדר) מה נן קיימין כו'.

א"ר לעזר השלים נזירותו לראשונה מכיון שהביא קרבן וגילח כו'. — צ"ל: מכיון שהביא קרבן אחד (כתקון ק"ע) וגילח לא עלה לו שנייה בראשונה ר' יעקב בר אחא כו' כר"ש אפי' לא הביא אלא קרבן אחד תני (תוספתא סופ"ב) מי שנזר ב' נזירות מנה ראשונה ולא הביא קרבנותיו א"ר יודן ודא מסייעא לר' אלעזר (פי' דמשמע שלא הביא שום קרבן אז עולה לו דאי איתא כר' יוחנן ה"ל למיתני "ולא הביא כל קרבנותיו") לא כן ריב"א מפקד לחברייה אין שמעתון מילה מר"א הוון ידעין דר' יוחנן פליג עד שיביא כל קרבנותיו וסברין מימר כרבנין וכא כר"ש אנן קיימין (כל זה איתא לפנינו למטה ושייך כאן, וביאור זה דברייתא אתיא כר"ש אבל לרבנן אפי' הביא קרבן אחד עולה לו עד שיביא כל קרבנותיו וכר' יוחנן) הפריש שתיהן כאחת (פי' שנדר שתי נזירות ומנה ששים יום בבת אחת ואח"כ הביא הקרבנות משתי הנזירות ביחד) אין בידו אלא אחת הפריש זו בפני עצמה וזו בפני עצמה והביא של זו בזו כו' ניחא שנייה ראשונה (פי' מדאמר "לא יצא" סתם משמע שלא יצא אפי' בנזירות אחת תינח שלא יצא בנזירות שנייה דכיון שלאחר שהשלים נזירות ראשונה גילח על קרבנות שאינן מנזירות זו ה"ל כמגלח קודם שהביא קרבנותיו דסותר שלשים כדתנן בפ"ו מ"ג וכשחזר ומנה שלשים יום לנזירות שנייה היא עולה לו לנזירות ראשונה שהרי גילח והביא עליה קרבנות של ראשונה) ר' חיננא בשם ר' פנחס תיפתר בנזירותו ובנזירות של בנו (פי' הא דהביא של זו בזו ושל זו בזו מיירי בשאמר הריני נזיר כשיהיה לי בן ונזיר והפריש קרבנות על שתי הנזירות ומנה את שלו וגילח על קרבנות של בנו ואח"כ נולד לו בן ומנה את של בנו וגילח והביא קרבנות שלו אין לו אפי' אחת ואינו יוצא בנזירות שמנה בשביל בנו לנזירות שלו מאחר שמנה השנייה אחד שנולד הבן והוא חייב למנות את של בנו קודם לנזירות שלו כדתנן לעיל פ"ב מ"ט) בדא עלת לו שנייה בראשונה (פי' דאם מיירי בנזירותו ונזירות בנו למה תני ברישא שאם מצאו פתח לראשונה עלת לו מה שמנה בראשונה לנזירות שנייה שנדר דהיינו לנזירות בנו ולמה היא עולה לו הא ראשונה מנה טרם שנולד לו הבן ואז לא היה חייב בנזירות בנו שנולד אח"כ) אריבר"ב לא כן סברנן מימר באומר הריני נזיר ונזיר בדין היה שלא יהא נזיר אלא אחת (וכעין זה בבבלי נדרים י"ז א' דא"ר הונא באומר הריני נזיר היום הריני נזיר היום אין נזירות חלה על נזירות ע"ש) כו' אלא שאת אומר אין בידו כלום (פי' וברייתא מיירי בנדר שתי נזירות סתם והא דתני שאם הביא של זו בזו ושל זו בזו לא יצא היינו שלא יצא בשתים אבל הוא יוצא בנזירות אחת דהיינו בראשונה וחוזר ומונה עוד אחת לשנייה).