ועוד אמר רבי טורח שבועה זו למה וכו' עד סיפא וזאת התשובה מוכיח על מה שפירשנו ולאפוקי מבעלי הפירושין שפירשוה בענין אחר:
אמר הכותב ראיתי לכתוב בכאן תשובת ה"ר אברהם ברבי דוד ז"ל שהשיב עליו אמר היאך נהג דברי רבי כדעת מי שאין הלכה כמותו ואם יאמר מקשה הוא על דבריו והלא לא אמר כי אם דברי תנא קמא ומה פי' רבי חייא יותר ממה שאמר ת"ק וכי רבי לא היה יודע דעת ת"ק כרבי חייא ומה היה צריך לפירושו והוא לא נסתפק אלא בדברי בן ננס ועליו היתה הקושיא לדבריו ומי שמע כזאת הוא היה מקשה על בן ננס והוא פירש לו דברי תנא קמא ועוד לשון טורח שבועה זו למה איך יתכן לפירושו והלא אין הטורח כי אם על התשלומים וטוב הוא שיטרח בעבור התשלומין ועוד מה זה שאמר ואם איתא לבעל הבית מיבעי ליה ורבי לא בירר דבריו כמאן ס"ל אי כתנא קמא או מחלוקת שלישית עתה אפרש דברי רבי כדי לפרסם טעותו וחלישות סברתו בזה אנחנו כך קבלנו דרבי על תנא קמא קא מתמה כי הוא סבור דחנוני נשבע ונוטל מבעל הבית ופועלים נשבעים ונוטלין מן החנוני והטעם כיון שהפועלים נמחו אצל החנוני ועל זו ההמחאה נפטר בעל הבית מבל תלין כבר נסמכו על החנוני ואין להם עוד על בעל הבית כלום ועל זה תמה רבי ואמר טורח שבועה זו למה מאחר שהחנוני נוטל מזה ונותן לזה ובעל הבית אינו פורע אלא פעם אחת מה הנאה יש לו לחנוני בשבועתו ואמר לו ר' חייא לא כמו שאתה סבור אלא שניהם נשבעין ונוטלין מבעל הבית כלומר שלא נפטר בעל הבית מן הפועלים בהמחאתם אצל החנוני זהו הדרך אשר דרכו הראשונים ז"ל:
אמר הכותב ראיתי לכתוב בכאן תשובת ה"ר אברהם ברבי דוד ז"ל שהשיב עליו אמר היאך נהג דברי רבי כדעת מי שאין הלכה כמותו ואם יאמר מקשה הוא על דבריו והלא לא אמר כי אם דברי תנא קמא ומה פי' רבי חייא יותר ממה שאמר ת"ק וכי רבי לא היה יודע דעת ת"ק כרבי חייא ומה היה צריך לפירושו והוא לא נסתפק אלא בדברי בן ננס ועליו היתה הקושיא לדבריו ומי שמע כזאת הוא היה מקשה על בן ננס והוא פירש לו דברי תנא קמא ועוד לשון טורח שבועה זו למה איך יתכן לפירושו והלא אין הטורח כי אם על התשלומים וטוב הוא שיטרח בעבור התשלומין ועוד מה זה שאמר ואם איתא לבעל הבית מיבעי ליה ורבי לא בירר דבריו כמאן ס"ל אי כתנא קמא או מחלוקת שלישית עתה אפרש דברי רבי כדי לפרסם טעותו וחלישות סברתו בזה אנחנו כך קבלנו דרבי על תנא קמא קא מתמה כי הוא סבור דחנוני נשבע ונוטל מבעל הבית ופועלים נשבעים ונוטלין מן החנוני והטעם כיון שהפועלים נמחו אצל החנוני ועל זו ההמחאה נפטר בעל הבית מבל תלין כבר נסמכו על החנוני ואין להם עוד על בעל הבית כלום ועל זה תמה רבי ואמר טורח שבועה זו למה מאחר שהחנוני נוטל מזה ונותן לזה ובעל הבית אינו פורע אלא פעם אחת מה הנאה יש לו לחנוני בשבועתו ואמר לו ר' חייא לא כמו שאתה סבור אלא שניהם נשבעין ונוטלין מבעל הבית כלומר שלא נפטר בעל הבית מן הפועלים בהמחאתם אצל החנוני זהו הדרך אשר דרכו הראשונים ז"ל: