ומה שכתב עוד א"ל רב אדא בר מתנה לעולם דילמא בשלא סמוך לוסתה ואפרישה כלומר היכא דנטמאה בתוך התשמיש לא מחייב לעולם אכניסה אפי' סמוך לוסתה דכה"ג נמי אנוס הוא וכו' ואזהרה דוהזהרתם אסמכתא בעלמא היא. אף כאן איך חוזר דבריו אלא יש לפרש דאע"ג דלא אסמכתא היא לרב אדא פטור משום דאנוס הוא אבעילת נדה ואע"ג דאזהר ליה רחמנא איהו ודאי לא מייתי קרבן אההוא עשה אלאו הוא דמייתי קרבן דהוא בעילת נדה דבר שזדונו כרת ושגגתו חטאת ולא משוי אההוא עשה שגגה כלאו דנדה אלא לאו אנוס הוא כיון שאינו שב מידיעתו וסבור יכול אני לבעול וי"א יכולני לבעול לרב אדא קרוב למזיד הוא ואינו מביא קרבן ויש לו פנים:
קריאה במקור
מלחמת השם על שבועות · דף 2a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 36310e5d3e929b4a36e3fdd47ebdb87ea880bccdc34d2de4457fe2dbf3d22b5e