מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 10

דאיתפלגון שירי פתילה שירי מדורה וכו'. כתב הרא"ש ז"ל אהא דאמר רבא הלכתא כוותיה דרב בהני תלת בין לקולא בין לחומרא וא"ת הא דאמרינן בירושלמי שיורי פתילה שכבו בשבת מהו להדליק בי"ט רב ור' חנינא אוסרין ור' יוחנ מתיר ומי טעמא אין אנו נוהגין איסור מאחר דפסקינן הילכתא כרב וי"ל משום דבירושלמי לא אסיר ליה מטעם הכנה דלא שייך הכנה בכה"ג אלא מטעם קדושה אחת אסיר ליה דמסיק עלה בירושלמי רב הונא בשם רב הלכה כארבעה זקנים רב חסדא בעי מיחלפא שיטתיה דרב תמן הוא עביד לה שתי קדושות והכא הוא עביד לה קדושה אחת אלמא בהדיא מטעם קדושה אחת אסיר ליה ולא מטעם הכנה והא דפסקינן כרב היינו באיסורי הכנה ומהאי טעמא נמי כי מיקלע שמחת תורה באחד בשבת שרי אתרוג באכילה אע"ג דבשבת אסור דשתי קדושות הן ובשם ה"ר ברוך בעל התרומה ז"ל הביא לאסור דרב חסדא דהכא לטעמיה דלית ליה הכנה בפ' בכל מערבין דף ל"ח אבל לדידן דאית לן הכנה אין מחלפה שיטתיה דרב וטעמא משום הכנה שיותר טובות הן להדליק כשהודלקו כבר וכבה. וכבר כתב הב"י שאין דעת רוב הפוסקים כדעת בעל התרומה ושירי הפתילה והמדורה שכבו בשבת מותרין בי"ט שלאחריו וכדעת הרא"ש ז"ל כמבואר בא"ח סי' תק"א ותקי"ד. ומיהו עדיין צריכין אנו לתרץ קושיא דרב אדרב דודאי כל שיטתא דהאי ש"ס לא סבירא ליה טעמא דהכנה כלל אלא משום מוקצה כמבואר בכל הלכה זו וא"כ למ"ד שבת וי"ט קדושה אחת הן האסור בזה אסור בזה והרי רב פסק הלכה כד' זקנים ואפשר לומר כמו דמשני בעירובין לחכמים דפליגי אדר"א ואפ"ה סבירא להו נאכל עירובו בראשון אין עירובו בשני דזיל הכא לחומרא וזיל הכא לחומרא וה"נ לרב בביצה ושירי פתילה לשיטתא דהאי ש"ס כן אלא דלדידן דפסקינן כרב בביצה מטעמא דהכנה הלכך לא דמי שירי פתילה ומדורה דאין זה הכנה הואיל והיא בעצמה שהודלקה אלא שכבתה ונשתיירה: