מראה הפנים על תלמוד ירושלמי ביצה · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 11

הכל מודין בנשרין שהן אסורין וכו' אלו נשרין באמותיהן שמא אינן אסורין וכו'. לפי האי סברא פירות הנושרין חמירי מביצה והתם דקאמר ור' יצחק מ"ט לא אמר כרב יוסף אמר לך ביצה בלועה ומשקין בלועין לאפוקי פירות דמיגלו וקיימי לאו דפליג אהאי דקאמר הכא אלא דאיכא למימר להאי גיסא ולהאי גיסא ולא קאמר התם אלא דלא דמו נושרין לגמרי לביצה ואין נשירת הביצה בכלל נשירת הפירות וכדפרש"י ז"ל:

מה אתא מישאול י"ט שחל להיות ע"ש וכו'. כדפרישית די"ט האחרון של חג שחל להיות בע"ש והא תליא אם הן שתי קדושות או קדושה אחת. ואל תתמה היאך י"ט האחרון חל להיות ע"ש שכבר כתבתי בריש פ"ד דר"ה דשיטתא דהאי ש"ס ס"ל דכל זמן שהיו מקדשין על פי הראייה לא היו משגיחין על הדחיות וכדקאמר בהדיא בפ"ק דע"ז וכאשר ציינתי שם ומסייעא לפירש"י ריש תמיד נשחט ע"ש. ולא תיקשי על הא דקאמר מכאן והילך קדושת י"ט עליהן וזהו מטעם מוקצה בין השמשות וכדפרישית בפנים הא לא אמרינן מיגו דאיתקצאי בין השמשות משום מוקצה לשעבר שכבר כתבו התוס' בכמה מקומות ולקמן פ' המביא דבמוקצה מחמת מצוה אמרינן מיגו דאיתקצאי אפי' לשעבר כגון גבי נויי סוכה דאסור להסתפק עד מוצאי י"ט האחרון והובא זה בהגהת הרא"ש ריש מכלתין: