המבקיר שדהו שלשה ימים חוזר. בבבלי דף מ"ד מייתי להאי ברייתא ומוקי לה התם עולא רישא וסיפא רבנן והיינו ר"מ דהכא דלא בעינן עד דאתי ליד הזוכה וסיפא דקתני עד שלא זכה כו' יכול לחזור משום דהפקר לזמן לא שכיחא וכן אזלא סתמא דהש"ס דהכא דמוקי לה כר"מ דאי כר' יוסי מהיכי תיתי סלקא אדעתין לחלק בין זמן מרובה לזמן מועט דאי בזמן מרובה חוזר הוא מכ"ש בזמן מועט אלא ודאי כדפרישית וטעמא דר"ז בהבקיר סתם דלאחר שלשה שוב אינו חוזר משום דאין חוששין להערמה דאי אמרת דחוששין תשתכח תורת הפקר ואע"ג דהתם קאמר לה ר"ל לר' יוסי לפרש טעמא דרישא דמוקי אליביה מ"מ הסברא אמת אפי' לר' מאיר דמשום האי טעמא לא ראו חכמים לחוש לאחר שלשה ואוקמוה אדין תורה:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 4 · הלכה 10 · Segment 3
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך אין בין המודר
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 80f4a4b20f0b74d3886a7d6c44bbc37287b17ad7983626a4d7471419e3738125