חומר הוא בנידוי ב"ד. הרשב"א ז"ל בחדושיו הביא בשם הרב ר' ברוך בר' שמואל בפירושיו וז"ל מהא שמעינן בהדיא שמנודה שנדוהו ב"ד אסור ליהנות מנכסיו כלל ואיתסרו אכ"ע כ"ש מוחרם עכ"ל וכתב עליו הוא ז"ל ושמא לא אמרו אלא בב"ד וכל ישראל כי התם שאפילו העובר על גזרתם וחרמם חייב מיתה כחרמו של עכן אלא שאני תמה על דברי הירושלמי בעצמן מפני שהם החרימו נכסיהם בפירוש ואסרום כדכתיב יחרם כל רכושו אבל נכסי מנודה ומוחרם שהם בסתמא ולא החרימו בפירוש אינו אסו' ליהנות מנכסיו וי"ל דכיון שהחרימו רכושם ש"מ שמן הדין יש להם לעשות כן וכיון שכן סתמן כפירושן עכ"ל ועיין בב"י סי' של"ד שמביא בשם תשובת הרשב"א שהמוחרם אסור לההנותו יותר מכדי חייו שהכל נכלל בכלל לא נשכר ולא נשכרין לו כו' ע"ש ומשמע נמי דאסור ליהנות מנכסיו וכן משמע מדברי הרמב"ם ז"ל פ"ו מהל' ת"ת הלכה ה' שכתב ואין נושאין ונותנין עמו כו' וע"ש:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי נדרים · פרק 1 · הלכה 1 · Segment 11
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 80f4a4b20f0b74d3886a7d6c44bbc37287b17ad7983626a4d7471419e3738125