מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 4 · הלכה 11 · Segment 3

הלכה כר"ש. והתם בדף ס' ע"ב המסקנא אין הלכה כר"ש:

אין הנכרי עושה יין נסך בזריקה. ומשמע דאפי' בשתיה מותר וזהו דעת התוס' והרא"ש ז"ל לפרש הא דרב אשי שם כל שבזב טמא בנכרי עושה יין נסך וכל שבזב טהור בנכרי אינו עושה יין נסך ודעת הראב"ד ז"ל בהשגות פי"ב ממ"א הלכה ט' וכן דעת הרשב"א ז"ל בת"ה הארוך וכן הסמ"ג וכתב וכן זרק צרור או דבר אחר בתוך היין מרחוק ואפי' בכונה מותר כדאיתא בירושל' אין זריקה אוסרת ביין נסך וכ"פ הטור בסי' קנ"ה. והא דבעי הכא מהו שיעשה יין נסך בחמתו וזהו לפי הגי' דלא גריס במתני' וזרקה בחמתו לבור כגי' המשנה בבבלי ואע"ג דאפי' בזריקה שלא בחמתו קאמר בפשיטות דאינו עושה יין נסך יש לחלק דהא דר' אבהו בזריקה מרחוק הוא והבעיא בזרק החבית בחמתו לפי גירסתו במתני' והיא סמוך לבור וכדעת רש"י ז"ל לחלק בזה ולפ"ז אף דפסק הכא מותר מ"מ יש סמך מהבעיא לחילוק זה לדעת רש"י והרמב"ם ז"ל שם דס"ל דמגע נכרי שלא בכונה ע"י דבר אחר אסור בשתיה ופסקו ז"ל כדהתם בהא דקאמר דקאזיל מיניה ומיניה כפירושם ז"ל כמבואר שם ובדברי התוס' לדעת רש"י וע"ש וזהו לשיטתם ז"ל. וכעין זה יש לחלק לדעת הש"ע דפסק כדעת הרמב"ם ז"ל בסי' קכ"ד סעיף י"ח דבחמתו אסור בשתיה ובסימן קכ"ה ה' גבי זרק אבן או חפץ וכו' פסק כדעת הראב"ד והרשב"א והרא"ש והטור ז"ל דבחמתו מותר אפי' בשתיה והיינו דיש לחלק אפי' בחפץ המתגלגל ודוחהו וכו' אם עשה כן בחמתו ובין זריקת החבית בחמתו לבור שהיא זריקה מכנגדו והתוס' לעיל בדף ל"ט ע"ב סוף ד"ה מהו שיוליך ענבים לגת הביאו ראי' מהכא לסתור מ"ש הרשב"ם בשם רש"י לחלק בין זורק מכנגדו לזורק מרחוק דהא סתם אמרו אין זריקה אוסרת ביין נסך ולא מפליג מידי ולפירושם זה הוה קשיא הא דבעי בתר הכי מהו שיעשה יין נסך בחמתו דהא מסתמא בחמתו בזריקה היא וכדאמרן ואפשר דשפך בחמתו קאמר וכדמשמע מפשיטות הבעיא ואין להאריך: