זה שמוזג בחמין וכו'. הטעם כתב הרשב"א בשם הרמב"ן ז"ל בבית החמישי בשער השני שלא היה דרכם למזוג אותו בצונן וכתב עוד אע"ג דלא סמכינן אדבני מערבא במזיגת מים צוננים חדא דהאידנא רגילי למישתי בצונן ועוד דר' ירמיה אמר יבא עלי שלא עשיתי מימי ועוד דבגמרין סתם אמרו יין שמזגו נכרי ולא פלוג בין חמין לצונן מ"מ נילף מינה שלא אמרו אלא במכשירן לשתיה כדרך שבני אדם מכשירין לשתיה ומינה לחבית גדולה שאין דרכן של בני אדם למזגה ביחד שאם שפך בו נכרי מעט מים מותר והדעת נותנת שאפי' נתן בה כדי מזיגה לפי שאין דרכן של בני אדם לעשות כן ובמילתא דלא שכיחא לא גזרו בה רבנן עכ"ל. וכן נימא דיש עוד ללמוד מכאן דלכתחילה הוא דאסרו בדבר שדרכן של בני אדם למזוג כן שר' ירמיה לא אמר אלא שהוא לא נהג היאך לעשות כן וכן ר' יסא אמר מה שרא לכון לעשות כן לכתחילה וזהו דעת הרמב"ם ז"ל בפ' י"ג ממ"א הלכה י"ג דבדיעבד אם מזג מותר וכן משמע מהתם בדף נ"ט ע"א ר' חייא בר אבא וכו' חזא חמרא דמזגו נכרים וכו' ולא אמר להו ולא מידי. וזהו אפשר לומר כדעתו הכא דבצונן מותר ועכ"פ מדא"ל ר' יוחנן צא והכרז וכו' ועל יינם יין נסך משום שאינן בני תורה וכו' הא לאו הכי משמע דבדיעבד לא היה אוסר:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 4 · הלכה 11 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b402379d2df3320a182e61ea87223a707f6f1a26af10ee1270c21b99c4084951