מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 5 · הלכה 1 · Segment 8

טעמון דרבנן והיית חרם כמוהו וכו'. מה שפירשתי בפנים הוא לפי הגי' שלפנינו אבל נראה דוחק ועוד דמאי כדון לא שייך כאן אלא מ"ט דר' ישמעאל ה"ל למימר. ולפיכך נראה וניכר הטעות מתוך הסוגי' דהוחלף דבריהם וכצ"ל ר' ישמעאל בר' יוסי אמר מותר ורבנן אמרי אסור מ"ט דרבנן והיית חרם כמוהו דמשמע כל מה שאתה יכול לקיימה ממנו ואפי' חליפי חליפין הרי הוא כמוהו ופריך מאי כדון היכי שמעינן מהאי קרא דאימא על חליפי הראשונים לחוד הוא דנאמר ומשני כמוהו כמוהו שני פעמים כדפרישית בפנים. והכי משמע נמי מהאי פלוגתא דגריס התם בענין זה בפרק דלעיל דף נד ע"ב ר' ישמעאל בר' יוסי ורבנן חד אמר וכו' מ"ט דמ"ד חליפי חליפין אסורין אמר קרא והיית חרם כמוהו כל שאתה מהיה ממנו הרי הוא כמוהו. והא סייעתא לפסק הרמב"ם ז"ל שפסק שם חליפי חליפין אסורין דהתם קאמר חד אמר וכו'. והכא בהדיא הוא דרבנן ס"ל דאסורין ומה שהקשה הכ"מ שם מהאי דשני כתובים וכו' בזה כבר תמהו התוס' שם ד"ה משום דהוי ע"א וכו' ע"ש כלומר לעולם אימא לך דחליפי חליפין אסורין והשתא איצטריך מיעוטא לערלה וכלאי הכרם דלא הוו שני כתובים והדרין לכללא דיחיד ורבים הלכה כרבים: