במשלח בבתים. כדפרישית ואורחא דמילתא קתני ולאו דוקא הוא אלא לומר דלאו בשפסק דמים עמהן על יין נסך דאז הוו כמוכרין יין נסך וכששולח כך בחביות ובבתים סתמא דמילתא דלא פסק עמהן על זה אלא ששולח להן סתם אם תרצו לקבל אותן בשכר שלכם דאז מותרין לומר לו עד שאתה נותן לנו חביות אלו תן לנו את דמיהן. וכעין זה כתב הרשב"א ז"ל בשם יש מפרשים דלא פסק עמהן דמים אלא לעתותי ערב שלח להם יין. ודעתו ז"ל נראה שלא פסק עמהן דמים בשכרן כלל הוא ועיין בב"י סימן קל"ב שהביא דבריו. והא דהכא מתפרש שלא פסק עמהן ביין זה ששלח להן וזה פשוט הוא:
קריאה במקור
מראה הפנים על תלמוד ירושלמי עבודה זרה · פרק 5 · הלכה 9 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: b402379d2df3320a182e61ea87223a707f6f1a26af10ee1270c21b99c4084951