התיב ר' פנחס מתניתא פליגא עלוי דר"א וכו'. כתב הרמב"ם פ"ק מהלכות יוה"כ. יוה"כ שחל להיות בשבת אסור בקניבת ירק וקשה דבבבלי ס"פ ואלו קשרים קא"ר יוחנן דיוה"כ שחל להיות בשבת מותר בקניבת ירק ותניא כוותיה ואף ע"ג דרב הונא פליג ואוסר מ"מ יש לנו לפסוק כר"י דהשתא רב ור"י הלכה כר"י כ"ש נגד רב הונא תלמידיה דרב ואף דר' זירא אמר הכי משמיה דרב הונא וכמ"ש הה"מ אין זה כדאי להוציא ר' יוחנן מהלכה ועוד דהא רחב"א נמי אמרה משמיה דר' יוחנן ונראה שסמך עצמו על סוגיין דמקשי אדר"א מברייתא ולא משני מידי ש"מ תרתי ש"מ דלא ר' יוחנן אמרה אלא ר"א רק שסברו כל מאי דאר"א הן דברי ר"י כדאמרינן לקמן במסכת שקלים וש"מ דליתא לדר"י:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 4 · הלכה 4 · Segment 4
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
תופין פי' בגליון כירה תנור וכיריים מתרגמינן תנורים ותפיין ע"כ ותימא פירושו א"כ מאי קאמר בסמוך זה אוכל נפש וזה אינו אוכל נפש הא אף הכירה אינו אוכל נפש ודוחק לומר דהכירה צריך לאוכל נפש לאפות בו דא"כ גם הפתילה צורך אוכל נפש היא ולכן פי' שבקונטרס עיקר והיינו דפשיט ליה דחליטה מותרת שאל ליה על תופין דסד"א כיון דאינו אלא לתענוג כדי שתהא נאה אסור ופשיט ליה דשרי דכל שהוא מלאכת אוכל נפש שרי:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 29e08c9d23644e90e2dc2edfb99324be11b88c7f5998a46034bb493661011bc7