והזה ממנו מכולו. כתב הרמב"ם פ"ה מה' מעשה קרבנות הלכה י"ח וכל הזבחים מפשיטין אותן ואח"כ מוציאין את אימוריהן ואין מפשיטין אותן עד שיזרוק הדם וכתב בכ"מ בפ' טבול יום דף קג ע"ב נתבאר דכ"ע מודו דאין הפשט קודם זריקה וכתב רש"י מפני שאסור לשהות הדם כל כך ובסוף ה' פסולי המוקדשין כתב רבינו זבח שהופשט קודם זריקה אינו פוסל וכתב הכ"מ שם פי' אם הופשט קודם זריקה דאין העור נפסל אפילו נפסל הבשר קודם זריקה זריקה מרצה על העור לבדו ע"כ ומה מאוד תמוה פי' זה בדברי רבינו דלדבריו הכי הל"ל ועור שהופשט קודם זריקה אינה נפסלת ועוד מאי פסול שייך בעור וגם על רש"י אני תמה דמפרש דלכך מודים כ"ע דזורקין ואחר כך מפשיטין משום שאסור לשהות הדם והכא מפורש דמדאורייתא הוא דכתיב ויז ממנו וכמ"ש בקונטרס ומעתה דברי הרמב"ם מבוארים אע"ג דלמצוה בעינן שיזרוק הדם תחלה ואח"כ יפשוט הזבח מ"מ בדיעבד אינו פוסל הזבח וזה ברור:
קריאה במקור
שיירי קרבן על תלמוד ירושלמי פסחים · פרק 5 · הלכה 10 · Segment 2
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
הדרן עלך פרק תמיד נשחט
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Piotrków, 1898-1900
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001886777/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: 29e08c9d23644e90e2dc2edfb99324be11b88c7f5998a46034bb493661011bc7