ר"ש ד"ה אלא לר"פ. כדאמרינן במתניתין ומודה ר"ע כו'. לכאורה גם התם שייר מקום דרך ותיקשי נמי לר"ז. וי"ל דהתם מ"מ הדרך שייך ללוקח לזרעו כדתנן לקמן (צ"ט ב') והחיצון זורע אה"ד. וגם ההילוך אינו אלא בתנאים המבוארים שמה וכש"כ גבי בית שודאי כולו שייך ללוקח והמוכר אין לו רק ההילוך ובתנאים דאיתא שם (בעמוד א') משא"כ הכא בהוצאת זיזין שייר מקומם בעדו שלא יוכל הלוקח לעשות באותו מקום מאומה:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 63b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ש ד"ה האי מאן. ומכר לו כו' ואת הדות צריך לו כו'. כצ"ל:
בא"ד אבל למיקני בו"ד לא שאין כו'. כצ"ל:
תד"ה שאם. ואמר בעל העליה לבעה"ב לבנות כו' אומר ר"י דוקא כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482