גמרא כל מרא ומרא דקא מחיית קא מרפית לה לארעאי. עפרש"י. ול"נ דר"ל משום דכל חלקי עפר סומך ודוחק חלק לחלק ונעשה כולו מקשה. אבל כשעושה חלל באחת המקומות אז נדחקים חלקיו הסמוכים לו אליו וכן סמוך לסמוך עד שנעשה חלולה ומנוקבת ככברה:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 17b
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה וליתני מבורו ש"ח. ואנא ידענא כו'. נ"ל פירוש לפירושו דקס"ד דהא דמשני מכותל בורו שנינו היינו מצד פנימיותו הרואה את חללו. ולכן מקשה שפיר דליתני מבורו ואנא ידענא כו' דאי מחלל כו' דהיינו מכותל הב' דלצד חבירו אין זה כו'. והתוס' לא הבינוהו כן:
רש"י ד"ה ה"ג בא בידים. והאי דנקיט בא בידים כו'. כצ"ל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482