רש"י ד"ה אוצר. עליה כו' ויין והעשן קשה להן. נ"ל למחוק תיבת ויין דהא תנן התם דביין התירו:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 18a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
רש"י ד"ה ואת החרדל. ומחדד את פיהם ואוכלות את דבש שלהן. כ"ה לקמן בגמרא (פ') אבל הרשב"ם פי' שם דאדרבה זה גורם שחוזרות ועושות דבש. ולכאורה יל"פ דההפסד הוא שמסתרסות כדאיתא שם. והרמב"ם בפי' כתב שגורם שיעשה הדבש חריף וחד. וז"ל הירושל' לקמן על מתניתין מפני שפי הדבורים חד ומחריבות הדבש. וזהו כפרש"י או כהרמב"ם:
תד"ה לא יפתח. ועשן ודאי מזיק ליין דהא יין מעושן פסול לנסכים. ולע"ד אין מזה קושיא דהא מבושל ג"כ פסול לנסכים ותנן ברפי"א דתרומות אין מבשלין יין ש"ת כו' ר"י מתיר מפני שהוא משביחו. והא דפסולין לנסכים משום דנשתנו וכמו שהאריך בזה הרא"ש לקמן פ"ו סי' י' ע"ש. (ועמ"ש בס"ד במגילה (ט"ז ב)) וכל היינות לאו לנסכים קיימי עי' ב"ק (צ"ח):
תד"ה הא. המ"ל ה"ה כו'. ולעד"נ דל"מ לשנויי הכי משום דתני ביין התירו ואם איתא דלמא מימלך ויעשנו לתבואה ולשמן:
תד"ה ה"נ. אבל לפי' ר"ח כו'. כצ"ל בחי"ת עי' ע"ב בד"ה וסבר:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482