ר"ש (בסוף המשנה) שהרי יעקב כו' עד מכחו. כ"ז שפת יתר וכן ליתנייהו ברש"י שברי"ף:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 157a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ש ד"ה אלא כי תיבעי. וטעמא כדפרישית ור"ל כיון דקרקעות איתנייהו בעולם אלא שעדיין לא קנאן כו'. וקשה דהא לאחר שתתגיירי ג"כ האשה הנקנית היא בעולם אלא שעדיין לא נתגיירה כמש"כ לעיל (קמ"א ב') בד"ה אימור דשמעת ויש לחלק. אבל קשה דבב"מ (ט"ז ב') אר"ה א"ר האומר לחבירו שדה שאני לוקח כו' קנה ומוקי לה שם רבא כר"מ דוקא וכן רנב"י ביבמות (צ"ג):
תד"ה דאיקני. וי"ל דמודי ר"מ בהא שהשעבוד כו' אע"פ שלגבי קנין לא ה"ל להועיל כו'. תימה דהא גם לגבי קנין אר"ה א"ר דקנה כדהבאתי לעיל מגמרא דב"מ. ואין לומר דשאני הכא דאיכא נמי מי יימר דימכור (עי' לעיל ע"ט ב' בדבריהם) דהא השעבוד והקנין הוא מיד כשיקנה:
מה שהגיהו בתוס' דבור חדש המתחיל דאיקני בשם רש"ל. ברש"ל שלפנינו ליתא לזה רק על דבור הקודם. וכאן יכול להיות דבור אחד:
תד"ה מצוה. דהא נזקקין ליתומים במלוה בשטר. כצ"ל בלא ו':
בא"ד (ע"ב) אע"ג דמצוה לפרוע מדידהו. עי' בהג"א בהכותב סי' י"ד וכ"פ בשו"ע סי' ק"ז ס"א דאם לא ירשו כלום אפי' מצוה ליכא:
בא"ד אין כופין כדמוכח בהכותב. נראה דט"ס הוא וצ"ל במי שהיה נשוי. והוא שם (צ"א ב') גבי קטינא דארעא שהביאו לעיל:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482