ר"ש ד"ה אתה נתתו לי. או בעבד שלא ראה כו'. עי' בנ"י ובפרש"י שם:
קריאה במקור
רש"ש על בבא בתרא · דף 128a
נוסח המקורעברית נגישה — בהמשךתקציר — בהמשךלימוד — בהמשך
ר"ש ד"ה רצונך. דקי"ל אין נשבעין על העבדים כו'. משמע אפי' שבועת היסת וכ"מ לקמי' בד"ה אינו יכול. אבל התוס' לעיל (ל"ג) ד"ה מיגו הוכיחו שאינו כן:
ר"ש ד"ה נאמן עלי אבא. אבא פסול מה"ת לדוניני כו'. כצ"ל:
ר"ש ד"ה שלשה רועי בקר. ורועי צאן לא נקט משום כו'. וק"ק לפ"ז איך הס"ד בסנהדרין (כ"ה ב') לאתויי ראיה מכאן דרועה בהמה גסה ג"כ פסול. ואפי' למאי דדחי שם לא קאמר דיקא נמי מהא דלא תני רועי צאן:
ר"ש ד"ה גובין מן העבדים. בע"ח שמת כו'. קרי בע"ח להלוה ובסמוך כ' דאין בע"ח סומך כו' ור"ל המלוה ועמש"כ בב"ק (ל"ג):
ר"ש ד"ה ונתחרש. א"נ נשתתק כו'. וכמו ביבמות (ק"ד ב') במשנה החרש כו' ואמרי' שם בגמרא לפי שאינן בואמר ואמרה:
ר"ש ד"ה ומתה בתו. וכגון שאין לו בנים כו'. לכאורה שנה משנתו כר"י שם דל"ה כוותיה. אח"ז מצאתי לגה"ש שהרגיש עליו בזה. אולם עי' בערכין שם ובתד"ה עד שלא נעשה ותראה שהדין עמו:
על הנוסח והמהדורה
- מהדורה
- Vilna Edition
- רישיון המהדורה
- Public Domain
- ייחוס ומקור המהדורה
- https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH001300957/NLI
הטקסט מיובא ממאגר ספריא; לא נכתב ולא נוקד מחדש באמצעות AI. עיצוב תגי HTML הותאם לתצוגה. הנוסח נשמר לפי המהדורה המצוינת, לרבות פערים אם קיימים בה.
כיסוי מיקומי הטקסט הושווה למאגר. בדיקה זו אינה הגהה מדעית של הנוסח.
SHA-256: c614be433e0586cb4c24774265cac66f0935116e24e1935ac9633d37fb5be482